"בכל עיסוי שהוא עושה לי , גוזל ממני ד"ר קרסטן חיי אדם אחד" ..והמפגש ההזוי .

במילים אילו תיאר היינריך הימלר ( "היינריך הנאמן" ע"פ היטלר) את ד"ר פליקס קרסטן ,המרפא האלטרנטיבי שהציל את המספר הרב ביותר של אנשים בהיסטוריה .

ד"ר פליקס קרסטן היה אסטוני שגר בהולנד שהתמחה בריפוי בעיסוי תחום אותו למד בברלין מפי מומחה סיני בשם ד"ר קו עד מהרה נודע קרסטן כמומחה לשיטות ריפוי בלתי קונבנציונאליות.עשירי גרמניה מהגו להפקיד בידי הפלא שלו את גופם הדואב ושלמו לו סכומי עתק עבור טרחתו. בין השאר קרסטן טיפל במנהיג הנאצי הינריך הימלר שהיה חולה בדלקת מפרקים קשה. סמוך לפרוץ המלחימה לקה הימלר במחושי קיבה אנושים שבוודאי הוחמרו מחמת הלחצים שהיה שרוי בהם. ד"ר קרסטן נקרא וטיפל בו בהצלחה כזאת עד שהימלר נעשה תלוי בו לגמרי .אך ד"ר קרסטן סירב לשמש כרופאו האישי של הימלר .עד שב 1940 כאשר פלשו הגרמנים להולנד הציג הימלר שתי אפשרויות בפני ד"ר קרסטן שהיה בעל אזרחות הולנדית. לשמש כרופאו או להישלח למחנה ריכוז . ד"ר קרסטן בחר בחיים.

לפי חוות דעת של הקונגרס היהודי העולמי ד"ר קרסטן הציל יותר משישים אלף איש.לפי דוח של ממשלת הולנד הוא מנע גירוש של יותר משמונה מאות אלף הולנדים שהימלר תיכנן.

ככל שהתקרבה המלחמה לסיומה הגדיל קרסטן את מאמציו לשחרר יהודים מהמחנות. זאת בסיועו של ראש הריגול של הימלר וולטר שלנברג .

ביום 12.3.1945 החתים ד"ר קרסטן את הימלר על מסמך המורה להפסיק את רצח היהודים ולהימנע מקיום פקודת הפיהרר להשמיד את המחנות. המסמך היגיע למפקדי מחנות דאכאו ,פלונסבורג ,ומאטהאוזן . אך המפקדים האלו מצאו את עצמם מול פקודות סותרות מהימלר שאמרו דברים מנוגדים לחלוטין ,והם העדיפו לפעול לפי ראות עיניהם.

קרסטן ושלנברג היציעו ואף לחצו על הימלר להיפגש עם נציג הקונגרס העולמי היהודי ולהציע לו לשחרר יהודים מהמחנות. זה יראה על רצונו הטוב להגיע להסכמים עם נציגי בעלות הברית. יהיה זה גם רגע היסטורי גדול היום שבו הנריך הימלר ישוב על שולחן הדיונים עם יהודי ויראה לכל שמעולם לא היה האנטישמי הגדול והרצחני כפי שנראה תמיד. הימלר סירב תחילה . הוא אמר לד"ר קרסטן : איני יכול להיפגש עם יהודי. עם הפיהרר ישמע על כך הוא יוציא אותי להורג מיד" .

אבל הוא לא אמר שהוא מסרב כשלעצמו. ואכן לבסוף נתן את הסכמתו אך דרש סודיות מוחלטת. אסור שהיטלר בורמן או גבלס יריביו הוותיקים והמושבעים ישמעו על כך.

הפגישה המוזרה

מועד הפגישה המקורי היה ה20 באפריל 1945 ( יום ההולדת של היטלר ) , אבל נדחה ל-21 לאחר שהימלר השתתף ב"מסיבת יום ההולדת" של הפיהרר בבונקר בברלין .

לפגישה שאותה אירגן קרסטן בעזרתו של הנציג השוודי ברנדוט היה אמור לבוא נציג של הקונגרס העלמי בשם הילל שטורך אך זה לא יכול היה לבוא מסיבות שונות ( ואולי היה בינהן החשש המצדק לצאת לפגישה מסוכנת כל כך שממנה אין זה ברור כלל אם יצא חי ) במקומו של שטרוך בא לבסוף איש העסקים היהודי בעל אזרחות שבדית נורברט מזור שהיה גם האחראי על המחלקה השוודית בקונגרס היהודי העולמי בניו יורק.

ב- 20 לאפריל עלה נורברט מזור על מטוס נאצי שצלב קרס צויר על כנפיו בשוודיה והמריא עם ד"ר קרסטן לברלין . הפגישה נערכה באחוזתו של קרסטן בקרבת ברלין, ב-21 באפריל 1945 בלילה.

במפגש זה השתתפו חמישה אנשים: הימלר עצמו שהתאבד חודש לאחר מכן ,מזכירו הד"ר ברנדט, ד"ר קרסטן , נורברט מזור ווולטר שולנברג.

   כאשר ראה נורברט מזור את הימלר הוא נראה לו אדם מלא מרץ ומטופח ולבוש במדים מהודרים לולא הכיר מזור את עברו לא היה מאמין שהמדובר ברוצח הגדול ביותר של ההיסטוריה האנושית כולה. . הימלר בירך את מזור בקצרה והסביר שהוא שבע רצון שמזור היגיע אך לא לחץ את ידו ."ברוך בואך לגרמניה מר מזור ,היגיע הזמן שאתם היהודים ואנו הנאצים נפסיק להילחם ביננו. אני חפץ להביא לשלום ביננו ובין היהודים " הוסיף.

ברוב השיחה ( למעשה מונולוג ארוך) , שארכה כשעתיים וחצי, היה הימלר הדובר. הוא טען שאף מדינה לא גילתה ידידות כלפי היהודים כפי שגרמניה עשתה, אולם "ההמונים היהודים הפרולטאריים שיתפו פעולה עם הפרטיזנים" ותקפו את כוחות הס"ס מתוך הגטאות. לדעתו, הגרמנים התנהגו בהגינות עם היהודים. על המשרפות במחנות הריכוז טען שגופות היהודים נשרפו בגלל מגֵפת הטיפוס. לדבריו, לא רק היהודים סבלו במלחמה, אלא גם הגרמנים. כל מי ששהה "במחנות החינוך" עבד קשה אך זכה ליחס הוגן. הימלר שיבח את "העיר" (מחנה/גטו) טרייזנשטאדט וסיפר על הביקורת שהוטחה כלפיו, כאילו חיפש "אליבי" לעצמו עקב הסכמתו לשחרורם של 1,200 יהודים שהועברו לשווייץ. הוא תקף קשות את "התעמולה השקרית" של מדינות בנות-הברית בעניין מחנות הריכוז. "הייתה בכוונתי למסור את מחנות הריכוז ללא התנגדות כפי שהודעתי מראש. אני הסכמתי כי מחנות ברגן-בלזן ובוכנוולד ייכנעו, אך לא קבלתי שום תודה עבור זה… שנאת המדינאים (המערבים) נגדנו בקשר למחנות הריכוז לא עודדה אותי להמשיך את המדיניות של כניעת המחנות ללא התנגדות".

מזור, שרוב הזמן לא דיבר הרבה אלא נשאר קשוב לדבריו של הימלר, הפסיקוֹ ואמר: "אתה לא יכול להכחיש שנעשו פשעים נוראים באסירים במחנות האלו". קרסטן ניסה להתערב ולנתב את השיחה לשאלה כמה בני אדם ניתן להציל.

הדרמה שהתנהלה באותו הלילה הונצחה בספרו של מזור "יהודי מדבר עם הימלר". מזור ביקש מהימלר לקיים את הבטחתו שנתן קודם לכן לד"ר קרסטן, לא לפגוע במחנות הריכוז ולא לפנותם. הימלר אכן התחייב על שלמות המחנות, שחרור של 1,000 יהודים ושחרור של נשים ממחנה רוונסבריק (ששכן בקרבת האחוזה של קרסטן) בתנאי שיתייחסו אל הנשים כאל פולניות ולא יהודיות (בגלל האיסור של היטלר לשחרר יהודים). יש להדגיש את המצב האקוטי במחנה רוונסבריק: עקב התקדמותם של צבאות בנות הברית הוצאו אלפי אסירות ל"צעדות מוות". עוד הבטיח הימלר באותה פגישה לשחרר גם 50 יהודים נורבגים, 100 נשים צרפתיות, 50 יהודים הולנדים, 50 יהודיות הולנדיות וכמה אזרחים שוודים.

בדין וחשבון שהגיש נורברט מזור לשלטונות שוודיה הוא הזהיר מפני מצבם העגום של האסירים היהודים במחנות הריכוז בגרמניה והאיץ בממשלתו להושיט סיוע מיידי. הוא הוסיף ש"כמובן אין להסתמך על דבריו של הימלר – אפילו תוך כדי שיחתנו הוא סיפר שקרים.

בספרו על אודות הפגישה ההיסטורית והמצמררת כותב מזור שנשא ונתן על חיי יהודים לבדו כיהודי חופשי וגאה, כאשר הוא ישוב מול השטן עצמו, מפקד הגסטאפו שהיה נטול רחמים ושעל מצפונו רבצו חייהם של חמישה מיליון יהודים שנרצחו.

מדובר בפגישה היסטורית כאשר הימלר הודה בפני הנציג היהודי שתבוסתה של גרמניה הנאצית בלתי נמנעת, וכי יש לנסות ולתקן אפילו במקצת את העוול ואת הפשעים שנעשו. הפגישה הלילית סללה את הדרך להמשך פעילותה של המשלחת השוודית בראשותו של הרוזן פולקה ברנדוט ולהצלת יהודים (ושאינם יהודים) בשלב האחרון למלחמה.

נאום ההצטדקות של הינריך הימלר בפגישה היה רצוף שקרים והתחמקויות ..

לדוגמא : מדבריו הובהר היטב שהוא היה אחד האחראים הראשיים לרצח ההמוני של היהודים .כאשר העיר הימלר כבדרך אגב על יהודי הונגריה "אני השארתי 450 אלף יהודים " יכול היה מזור להסיק מזה (את מה שאמנם כבר ידע היטב) שהימלר עצמו נושא אישית בחלק חשוב לגורל שאר יהודי הונגריה.

בסיום המונולוג הארוך אמר הימלר למזור " חיוני שלא רק ביקורכם כאן ישמר בסוד ,אלא גם בואם של היהודים לשוודיה.בנוגע להפסקת הפנויים בכוח והעברת המחנות לבנות הברית,אעשה כמיטב יכולתי למילוי הבקשות שלכם".

אמצעי זהירות זה הרהר מזור היה אפייני להימלר. הוא לא רצה להסתבך בצרה בגלל יהודים.בסופו של דבר כל שהושג בפגישה אבל גם זה היה הרבה מאוד היה שחרור אסירות מחנה הריכוז ראוונסברוק.

כבר ב-22 לאפריל החלו ה"אוטובוסים הלבנים של פולקה ברנדוט" בדרכם למחנה הריכוז ראוונסברוק . בתחילה התקשו האסירות היהודיות להאמין שהשחרור אמיתי וחששו לעלות על האוטובוסים הלבנים אבל לאחר ששוחחו עם הנהגים השתכנעו שלא מדובר בתרמית ולאחר מספר ימים של נסיעה בדרכים לא דרכים תחת הפגזות של בעלות הברית הגיעו לשבדיה למחנה פליטים הזמני דוברסדורפ לצורך שיקום הגוף ויותר מאוחר באי לידינגה ( ע"י שטוקהולם) שם הוקם בית ספר יהודי בניהולם של הרב שלמה וולבה והרבנית ביילה יעקובזון משטוהולם .

שבדיה במלחמת העולם השנייה

היסטוריונים מצאו מסמכים המספקים עדות לכך ששוודיה לא היתה ניטרלית לחלוטין בתקופת מלחמת העולם השנייה. אחד מאחרוני "המחתרת המוסרית" השוודית, שחבריה התנגדו לגרמניה הנאצית, חשף בחודש שעבר כי באפריל 1941, ארנסט ויגפורס – שר אוצר וחבר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית – העניק בחשאי אישור לבנק ולנברג לתת אשראי גדול למספר מספנות גרמניות.

המסמך המרשיע, שנמצא באחת מכספות משרד האוצר, חשף את המשחק הכפול של מי שכיהן כשר האוצר בין 1936 ל-1949.

במחצית השנייה של המלחמה גילתה שוודיה פעלתנות רבה במישור ההומניטארי כדי להצטייר כמדינה נאורה ואצילית ולהשכיח את המדיניות האופורטוניסטית והגמישה ששוודיה גילתה כלפי הרייך הנאצי בשנים הראשונות למלחמה .

הרוזן ברנדוט ו"המשחק הכפול"

הרוזן ברנדוט שד"ר קרסטן ונורברט מזור פעלו לכאורה בשיתוף פעולה עימו הפך לדיפלומט מטעם האו"ם בזמן מלחמת העצמאות וניסה להביא לחלוקת ירושלים. מצא את מותו בהתנקשות של אנשי לח"י ב ארץ ישראל ב1948. לימים נמצאו עדויות בידי ההיסטוריון הבריטי טרבור רופר לכך שהוא לא היה מעוניין להביא לשחרור יהודים בפגישותיו. אף נמצא מכתב מהעשירי במרץ 1945 שבו הוא מודיע להימלר שהיהודים אינם רצויים בשוודיה בדיוק כפי שאינם רצויים בגרמניה, הוא ביקש מהימלר שלא ישחרר אף יהודי משום שהוא ברנדוט אינו מעוניין להעביר אותם לשוודיה אך הוא ביקש מהימלר יסרב לשחרר אותם משום שהוא ברנדוט אינו יכול לסרב לקבל אותם רשמית. למרבית המזל פגישתם של ד"ר קרסטן ומזור עם הימלר הצליחה לשנות בעניין את דעתו של הימלר ולהביא להצלתם של עוד כמה מאות יהודים שברנדוט היה מעדיף שלא ישוחררו.

 

12540690_984490645009945_580136194735405535_nהרוזן פולקה ברנדוט

 

940833_984489665010043_2103296749274198390_n

 

הימלר וד"ר פליקס קרסטן

 

 

 

0 הערות