באיטליה קמה הקהילה היהודית הראשונה באירופה עם הגעתם של היהודים לרומא . יהודים הגיעו לרומא כסוחרים, שהשתקעו ברומא ויסדו קהילה קטנה שם. לאחר חורבן הבית בשנת 70 הגיעו שבוים יהודים יחד עם כלי בית המקדש בכיבוש טיטוס את ירושלים. במהלך כל המאות היגרו יהודים מרחבי אירופה והגיעו לאיטליה אם בגלל מגפות, פוגרומים , ואם בגלל ששמעו שטוב ליהודים באיטליה, יהודי איטליה יצרו קשרים, היו משכילים ודיברו שפות רבות.

עם התפשטות הנצרות מצבם של היהודים הורע והם היו נתונים להחלטות ולחוקים שהטיל כל אפיפיור שעלה לכס הנצרות. מהמאה ה 13 יהודים החלו לעסוק בבנקאות , בתקופת הרנסנס גם היהודים שגשגו ולקחו חלק בחיי הערים שבהם התגוררו. בגירוש ספרד החלו היהודים לנדוד ולהגיע לאיטליה והתרכזו בקהילות גדולות של יהודים בעיקר בצפון איטליה. וכך סיציליה התרוקנה מיהודים שנדדו לדרום איטליה  ויהודים מגרמניה, צרפת וספרד מגיעים לאיטליה ומתיישבים בצפון איטליה בעיקר בחבל ארץ ונטו, לומברדיה ופיימונטה.
 
הגטו הראשון הוקם בונציה באמצע המאה ה 16 וזאת לאחר שכבר ישבו ברובע היהודי יהודים מרצונם החופשי כדי להיות יחד. היהודים בגטאות ניהלו חיים עשירים ורוחניים, הפעילו מוסדות ציבור, בנו בתי כנסת וחיי הקהילה פרחו. בסוף המאה ה 16 אנו עדים לגטאות נוספים בערים הגדולות באיטליה ועד המאה ה 18 שנפוליון כובש את איטליה ומשחרר את היהודים.
 
היהודים לקחו חלק ברסורג'ימנטו (למען חופש, רפורמות ואיחוד איטליה, תנועה שהחלה בפיימונט, הביאה את רפורמות גם ליהודים), עם האיחוד האיטלקי היהודים גרים בכל מקום ועוסקים בסוגי מלאכות ועבודות מסוגים שונים ללא הגבלות. בין מלחמות העולם יהודים היגרו לאיטליה מאירופה ובתקופת מלחמת העולם השנייה איטליה שימשה כארץ מעבר לפליטים בדרכם לישראל.
 
בתחילת שלטונו של מוסליני היהודים מגיעים למשרות בכירות בממשלה אבל כשהחלו הקשרים בין איטליה לגרמניה במהלך המלחמה , חוקי נירנברג חלים גם על יהודי איטליה ובשלב מאוחר של המלחמה כשהיטלר כובש את איטליה חוקי הגזע מוחלים גם על היהודים באיטליה ויהודים נשלחים למחנות השמדה.
 
לאחר מלחמת העולם השניה איטליה הופכת למרכז העליות הבלתי לגליות לישראל כאשר יהודים מכל רחבי אירופה מגיעים לנמלי הים הגדולים ומועלים לאוניות המעפילים בדרכם לישראל.  
 
היום היהודים באיטליה מתרכזים בעיקר בערים הגדולות ברומא ובמילנו, פירנצה אך גם בבולוניה, ונציה, ורונה, טורינו, גנואה, פררה ועוד ערים.
בחרתי לעסוק במספר בתי כנסת פחות מוכרים אך יפים באופן מיוחד ובנויים בסגנון יחודי למקום וגם אזכיר בהמשך את בתי הכנסת הידועים בערים הגדולות.

בית הכנסת קאזלה מונפראטו
במהלך המאה ה 14 הגיעו יהודים לפימונטה בגלל שגורשו מצרפת. במאה ה 15 הוקמה קהילת קאזלה מונפראטו, במאה ה 15 תחת שלטון בית סבוי חלו עליהם איסורים. היהודים עסקו בעיקר בבנקאות ובמסחר. דבר שהחמיר במאה 18 כשהיהודים מוכנסים לגטו.
 
במאה ה 16 קיבלו היהודים היתר לבנית בית הכנסת. בית הכנסת נמצא ברחוב סלומונה אולפר 44 על שם הרב והמורה של הקהילה. ונבנה בסגנון בארוק עשיר בעיטורים, המצביעים על כך שהקהילה היתה עשירה והוקצה לבית הכנסת מקום גדול. בחצר בית הכנסת ישנו תבליט של קרלו אלברטו מלך פימונטה בשנת 1848 המעניק זכויות ליהודים ופותח את שערי הגטו.
קשה לזהות את בית הכנסת מאחר ואינו בולט בשטח ורק כתובת בעברית מגלה שהמבנה שלפניכם הינו בית כנסת והוא נקרא בית כנסת חבוי. המבנה עבר שינוים והרחבה מאחר והקהילה גדלה והיה צורך להרחיב את אולם התפילה. האור נכנס למבנה בעזרת שבעה חלונות , כל האולם מכוסה בעיטורי סטוקו מצופים זהב ובכתובות בעברית. והרושם הראשוני של הנכנס למבנה שיש הרבה כתובות ומשפטים מהתנ"ך, והאיסור " לא תעשה לך כל תמונה…" מוצא את פתרונו בצורה יפה ומיוחדת כזו. ארון הקודש עומד בקצה הבמה המוגבהת. מעליו לוחות הברית מוזהבים. הספסלים פונים לכיוון ארון הקודש שעשוי בסגנון ניאו קלאסי ונראה כמו מקדש יוני. לצידי הארון שני תבליטי ברונזה אחד המתאר את ירושלים והשני את העיר חברון. ולצידי הבמה ישנם כתובות בעברית ובאיטלקית על קבלת זכויותיהם של היהודים על ידי המלך(קרלו אלברטו). נברשות ענקיות משתלשלות מהתקרה המקומרת, בקומה מעל מאחורי סבכה נמצאת עזרת הנשים שהיום הינה מוזיאון ליודאיקה.
4
 בית הכנסת בטורינו
בית הכנסת בטורינו תוכנן להיות במבנה שנקרא " מולה אנטונליאנה" שהיום משמש כמוזיאון הקולנוע. בתכנון היה צריך להיות בית כנסת ענק שיכיל מעל 1000 יהודים. אבל התוכנית לא יצאה לפועל ולמעשה בית הכנסת נבנה במקום אחר. הבניה היתה בתקופה של אמנציפציה ליהודים באיטליה והם גם בנו את בית הכנסת ברומא ובפירנצה ובעוד ערים.
בעיר טורינו ישנה קהילה גדולה של יהודים שלקחו על עצמם את שיקום כל בתי הכנסת במחוז פימונטה. הקהילה מקיימת תפילות, את החגים, הקימה בתי ספר וספריה גדולה.
 
בית הכנסת נמצא ברחוב פיוס החמישי בכיכר פרימו לוי על שם הסופר יליד העיר, בנין מרכזי שבפינותיו ארבעה מגדלים ועליהם כיפות בצליות, בין שני מגדלי החזית ישנה חזית מפוארת עם קשת וחלון רוזטה גדול כשמתחתיו שלוש קשתות עגולות המשמשות מעין מסדרון שממנו נכנסים לבית הכנסת, בית הכנסת נבנה בסגנון מורי ביזנטי וכול ומעוטר בקישוטים. עזרת הנשים נמצאת בקומה השניה ומקיפה את שלושת צידיו של המבנה כשהן מתפללות למזרח לכיוון ירושלים. בצמוד לבית הכנסת ישנו בית כנסת קטן שנבנה בסגנון בארוק ושימש בעבר כמאפיה והיום משמש את היהודים בתפילות במהלך השבוע, הוא בעל רהיטים מפוארים ועל דלתות ארון הקודש ישנו תבליט המתאר את ירושלים. בשבת ובחגים מתפללים בבית הכנסת הגדול והמפואר.
 
בית הכנסת בטראני במחוז פוליה
במאה ה13 היתה בטראני קהילה יהודית גדולה וחשובה שעליה כתב הנוסע היהודי רב בנימין מטודלה עוד במאה ה 12, העיר טראני יפה ויש בה יהודים רבים ואליה מגיעים כל הצלבנים במסעם לארץ ישראל . בשכונת היהודים שנקראה סקולנובה ( Piazza Scolanova ) נבנה בית כנסת ברחוב ויה סנגוגה ( Via Sinagoga ) היהודים גרו ברחוב היהודים (Via Giudea), לאחר גירוש היהודים מהאזור נתפס מבנה בית הכנסת והפך לכנסייה.
בשנת 2007 בסיור שערך הרב אליהו בירנבויים לתגבור רבנים בימים הנוראים הגיע לטראני ומצא שני יהודים מקומיים ואת אברהם זקילו שהוא מצאצאי היהודים. שספר על הצלחתו לשנות את יעוד המבנה מכנסייה לבית כנסת, בשיפוץ המבנה לא הצליחו למחוק את ציור הבתולה מאריה והיא הוסתרה על ידי קיר פנימי וכעת היא נמצאת "בתוך" ארון הקודש. מעל בית הכנסת נותר פעמון הכנסייה ומעליו מגן דוד. שילוב מוזר ביותר.  
 
 
בית הכנסת בפירנצה
בית הכנסת בפירנצה הוקם במאה ה 19 בסיועו של דניאל לוי חבר הקהילה היהודית
הארכיטקטים היו מרקו טרווס ( Marco Treves),מריאנו פאלקיני (Mariano Falcini) ווינצ'אנצו מיקלי (Vincenzo Micheli). שמונה שדנים ערך הפרויקט והסתיים בשנת 1882.
בית הכנסת הינו מבנה מרשים המגדיש את שחרורם של היהודים וקבלת אמנציפציה ואת כל זכויותיהם. בית הכנסת עומד על שטח גדול ומשדר עוצמה. סגנון הבניה אקלקטי ניאו גותי עם רומנסקי עם מוטיבים שאולים מסגנון מורי, גג המבנה עשוי כיפה ירוקה ענקית הנראית מכל כיוון, ולצידיה חצאי כיפות נוספות. מתחת לגג חלונות המכניסים אור לאולם המרכזי. חזית בית הכנסת בנויה משני מגדלים עם כיפות בצליות קשת ענקית המחברת את שני המגדלים שתי שורות של חלונות מעוטרים בתוך הקשת ובתחתית הקשת שורת קשתות המשמשות כמסדרון וכניסה לבית הכנסת. מבנה בית הכנסת כבזיליקה נוצרית. כל קירותיו הפנמיים של בית הכנסת מעוטרים בציורי קיר, הספסלים פונים למרכז לבמת החזן ובקצה המזרחי ארוו קודש מפואר. כתובות בעברית על קירות בית הכנסת. בבית הכנסת אורגן גדול ומפואר וכן דוכן הטפה (פילפוט) , רצפת בית הכנסת כפסיפס. קומה שניה היום יש מוזיאון ליודאיקה. עזרת הנשים נמצאת בקומה הראשונה מאחורי סבכה מעץ.
כשהגרמנים כבשו את פירנצה את השתמשו בבית הכנסת כמחסן נשק, בבריחתם לקראת סוף המלחמה רצו לפוצץ את המקום ולא עלה בידם, ורק פצצה אחת הרסה חלק קטן מהמבנה ששוקם לאחר המלחמה. מה שלא עשתה המלחמה עשה הטבע, שטפון מנהר הארנו ב 1966 הציף את בית הכנסת ופגע בריהוט, בעיטורי הקיר ובספרי הקודש.  
 
 
בית הכנסת ברומא
הקהילה היהודית ברומא הינה הקהילה העתקיה ביותר באיטליה. והיום היא הקהילה הגדולה ביותר באיטליה. בית הכנסת ברומא "איזראליטיקו" הוא אחד מבתי הכנסת הגדולים והמפוארים באיטליה. הנמצא על גדת הטיבר (לונגוטוורה צ'נצ'י ) בכניסה לרובע היהודי. פתיחתו ב 1904 על שרידי חמישה בתי כנסת שניזוקו קשה בשריפה שהיתה ב 1893. שרידי בתי הכנסת נמצאים היום בבית הכנסת החדש שנבנה. תכנון המבנה נעשה על ידי האדריכלים וינצ'נצו קוסטה ואוזוואלדו ארמאני. סגנון הבניה ניאו קלאסי , עם אלמנטים יוונים- רומיים, אשוריים – בבלים, מעליו כיפת אלומיניום מרובעת שניתן לראותה מכל רחבי רומא. 
פנים בית הכנסת מעוטר עם תבליטי מנורות ומדליונים, ארון הקודש נראה כמבנה של מקדש יווני. שני עמודים מכל צד ומעל הפרוכת לוחות הברית. האולם מחולק על ידי עמודים ענקיים בעלי כותרת יוניות. עזרת הנשים בגלריה בקומה שנייה.
במוזיאון הנמצא בבית הכנסת ישנם קרוב ל 1000 פרוכות וכתבי יד רבים המתעדים את חיי היהודים.
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

0 הערות