עשרה סיפורים על פורטוגל – הסיפור הראשון

מאות עטלפים קטנטנים שומרים על שתי ספריות עתיקות בפורטוגל, באוניברסיטה בקוימברה ובארמון מאפרה( Mafra ) לא ברור לנו כמה זמן כבר חיים העטלפים בין הספרים העתיקים ועושים בנאמנות את עבודתם. ההיסטוריון גיימס קמפבל יחד עם הצלם וויל פרייס תעדו את עבודתם של העטלפים בספריה בקוימברה( Biblioteca Joanina) ובספריה בארמון מאפרה( Mafre). פרופ' Jorge Palmeirim  מליסבון הציב ציוד הקלטה עדין ביותר כדי לקלוט את רחש העטלפים.

שתי ספריות נבנו במאה ה 18בסגנון בארוק מהיפות שבעולם. בספריה בקוימברה כ-300 אלף ספרים עתיקים בשפות שונות וכן כתבי יד מהמאה ה 12, הספרים מוצבים על מדפי עץ מעוטרים הנמצאים בשלושה חדרים, החדרים צבועים בצבעים שונים. תקרות כל החדרים מצוירים בנושאים מיתולוגיים הקשורים לפקולטות השונות שבאוניברסיטה, קירות הספרייה בעובי של 2 מטר כדי לשמור על טמפרטורה קבועה למען הספרים. בחדר האחרון תלוי הדיוקן של המלך ז'ואו ה 5 שבזכותו הועברה האוניברסיטה מליסבון לקוימברה. בחזית הספרייה מתנוסס סמל המלוכה.

2

העטלפים קטנים מאוד והם בגודל שני סנטימטרים בלבד, הם אוכלים את החרקים הנמצאים בין דפי הספרים ובכך שומרים על הגנתם של הספרים העתיקים, במהלך היום כשיש אור הם נמצאים מאחורי מדפי העץ שעליהם מונחים הספרים ויוצאים רק בלילה לצוד חרקים, באולמות הספרייה ישנם שולחנות עץ ענקיים וכסאות עתיקים מעץ שיש חובה לעטוף אותם לקראת הלילה. בבקר המנקות צריכות לאסוף את גללי העטלפים שעסקו באכילה והוצאת גלליהם על רצפת הספרייה ועל הרהיטים, רק לסבר את האוזן והעין עטלף קטן כזה יכול לאכול 500 חרקים כל לילה ולכן אין לו מה להחליף את "הבית" שמספק לו מקום לינה ומקור מזון.

 

3

0 הערות