נאלבקי הם קטגוריה של משקאות אלכוהוליים, שמקורם מושרש היטב בהיסטוריה של העם הפולני. כמי ששתו משקאות אלכוהולים מאז ומעולם, הפולנים תמיד התייחסו למנת השיכר שלהם ברצינות רבה. הבירה היא נחשבת למשקה הלאומי, והודקה במובן מסויים היא הפספוס הגדול ביותר שלהם. הנאלבקי, לעומת זאת, הולכים וזוכים בהכרה גוברת, עד כדי כך שכנראה יצליח לפולנים עם הנאלבקי במקום בו הם נכשלו עם הודקה – המשקה ממתין לקבל את אישור האיחוד האירופי כמשקה ייחודי לפולין.

אז מה זה בעצם נאלבקי?

משקה אלכוהולי יכול להיות מופק באחת משלוש דרכים – זיקוק (כמו וודקה או ויסקי), התססה (יין למשל), והשרייה.

במקרה של נאלבקי מדובר למעשה בטינקטורה – השרייה של חומר גלם בתמיסת אלכוהול בריכוז מסויים, לתקופה מוגדרת (נאלבקי, בניגוד לליקר, הוא משקה מיושן). חומר הגלם יכול להיות כל חומר שיתרום למשקה ריח או טעם (או את שניהם), לדוגמה – פירות סוכריים, עשבי תיבול, דבש ועוד.

הפולנים מגדירים פאקטורים לקביעת טיבו ואיכותו של נאלבקי, והם:

חומר הגלם: צריך להיות בשל וטרי, ובעדיפות – קטן ככל האפשר בקוטרו (כדי לאפשר מיצוי טוב יותר של חומרי הטעם והריח), ושיהיה "טבעי" (מעץ השדה, ולא מהמדף בסופרמרקט השכונתי). חומר הגלם המושרה צריך להיות בעדיפות מתוצרת פולנית.

האלכוהול: לא יכול לעבור את רמת ה-70% בזמן ההשרייה. לרוב מושג על ידי ערבוב של אלכוהול 96% עם וודקה איכותית.

ההשרייה: בסוכר, בטמפרטורת החדר – כמתבקש מחומר הגלם (פירות סוכריים, למשל, אינם זקוקים בד"כ לשלב זה). זהו גם שלב מכריע בקביעות "עדינותו" של המשקה. שלב ההשרייה מבוצע בטמפרטורת החדר, ופעמים רבות תוכלו לראות על חלונות הבתים צנצנות עם פירות המושרים בסוכר (עובדה זו מהווה את המקור ביטוי מהכותרת – "לתפוס את השמש בבקבוק"). שלב היישון מתבצע במקום חשוך וקריר, ונמשך בין שבועות ספורים לחודשים.

 בהגיעכם לפולין, חפשו אחר הנאלבקי האיכותיים בברים ובמסעדות המקומיות, שם תמצאו בד"כ משקאות מייצור ביתי, שהם לרוב טעימים בהרבה מאלו התעשייתיים.

 

נאלבקה לימון בתהליכי הכנה

 

0 הערות